🥕 האם בן-יהודה באמת המציא את "עגבניה"?
כן! והסיפור הזה מצחיק יותר ממה שחושבים. בן-יהודה היה צריך שם למה שהערבים קראו "בנדורה" (מאיטלקית). אז
הוא חיפש שורש עברי שמתאר משהו אדום ועסיסי. ומה מצא? ע.ג.ב - לְהִתְאַוּוֹת
בְּתַאֲוָה!
בעברית המקראית, "עגבים" זה תשוקה חזקה. אז בעצם, עגבנייה זו... התאווה בצורת
ירק. עכשיו תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם אוכלים סלט.
המסקנה: בן-יהודה היה גאון של
מיתוג.
🤔 למה אומרים "זה מה זה"?
הביטוי "זה מה זה" נראה כמו תקלה בתוכנה, אבל הוא בעצם חוקי לחלוטין בעברית. זו דרך להדגיש שמשהו הוא
בדיוק מה שחשבנו.
לדוגמה: "הבוס שלי עצבני היום?" - "זה מה זה!"
אבל קחו בחשבון ש-3 פעמים "זה" ברצף זה בערך הגבול. אם אתם מגיעים ל-4, זה כבר
נשמע כמו תקליט שרוט.
המסקנה: העברית אוהבת חזרות, אבל יש
גבולות.
⚡ "חשמל" בתנ"ך - זה לא מה שחשבתם
בספר יחזקאל מופיעה המילה "חַשְׁמַל" - וזה בטוח לא התייחסות למתח חילופין. חז"ל ניסו לפענח מה זה אומר,
והגיעו למסקנה שזה סוג של מתכת זוהרת או צבע מבריק (אולי ענבר, amber בלועזית).
אז איך זה הפך ל-electricity? בן-יהודה הבין שצריך מילה למושג החדש הזה, וחשב:
"משהו שזוהר ומנצנץ? נשמע לי כמו חשמל!"
המסקנה: בן-יהודה עשה recycling
למילים לפני שזה היה קול.
👋 למה לזרת קוראים זרת?
הזרת היא האצבע הכי קטנה ביד, וגם המילה הכי חמודה. המקור של המילה הוא מהפועל ז.ר.ה -
לפזר, לזרות (כמו לזרות זרעים). למה? כי בעזרת הזרת אנחנו פוזרים דברים, או עושים תנועות עדינות.
יש גם שאומרים שהזרת היא היסוד ל"קסם הזרת" - אותו קסם שילדים עושים כשהם
מבטיחים משהו. זה רציני!
המסקנה: אפילו האצבע הכי קטנה שלנו
יש לה סיפור מרתק.
